במפגש עם אדם במשבר, לעיתים לא מספיק רק טיפול רגשי. יש צורך בנוכחות נוספת – יומיומית, יציבה, אנושית. כאן נכנסים שני תפקידים חשובים: הליווי הרגשי והחונכות השיקומית. ההבדל ביניהם דק, אך משמעותי
ליווי רגשי
ליווי רגשי נעשה לרוב על ידי איש או אשת טיפול – פסיכותרפיסט, מטפלת בגוף־נפש, עובד סוציאלי – והוא מתמקד בקשר, בעיבוד רגשי, ביצירת אמון מחודש עם העולם. זה טיפול לכל דבר, אך לעיתים מתקיים במרחבים פחות פורמליים – בבית, בטבע, תוך כדי תנועה
חונכות שיקומית
חונכות שיקומית, לעומת זאת, מתמקדת בליווי תפקודי: בניית שגרה, עזרה בהתארגנות, תמיכה בלימודים, התנהלות מול בירוקרטיה, יציאה החוצה. החונך או החונכת אינם אנשי טיפול קלאסיים, אלא דמויות אנושיות עם ניסיון חיים, לב פתוח, ויכולת להיות "עיניים טובות" לאורך זמן
ההחלטה מה מתאים
ההחלטה מה מתאים – ליווי רגשי, חונכות שיקומית, או שילוב של שניהם – נבחנת מול הצרכים של האדם, המצב הנפשי והתפקודי שלו, והקשר שנבנה עם הצוות. בהוויה אנחנו בונים לכל אדם את המעטפת המדויקת לו, מתוך כבוד ואמונה בדרכו
